החלטה בתיק ב"ל 48699-05-11

1.         סרגיי נובינזון (להלן - התובע) הגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע),  להכיר באירוע מיום 20.5.10 כתאונת עבודה (להלן - האירוע).

2.         משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק,  " מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו, לא הוכח, לדעתי, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך", הגיש הוא תביעה לבית הדין.

3.         בתיק זה העידו, מטעם התביעה התובע בעצמו, יורי גנצ'רוב- מעסיקו של התובע ופיוטר גמילנוב, חבר לעבודה שנכח במקום בעת התאונה הנטענת. מטעם הנתבע העיד מיכאל ברכמן, חבר לעבודה של התובע.

4.         מתצהיר התובע עולות העובדות כלהלן -

א.         התובע עבד בחברת י.ג. גונקור (להן - החברה) כמפקח מיכשור וחשמל במפעל ברום.

ב.         ביום 20.5.10 ניגש התובע לבדוק מכשור חדש שנתקבל ואשר היה מונח על הרצפה.

ג.          התובע רצה להרים מכשיר מסוג ברז מפוקד שמשקלו למעלה מ- 10 ק"ג.  התובע התכופף באורח לא נכון לצורך הרמתו, ועם ההרמה חש כאב חד בגב התחתון.

ד.         התובע הניח את המכשיר, נותר מכופף למספר דקות וכשהכאב פחת במקצת, ניסה לשוב לעבודתו.

ה.         בעת האירוע נכחו במקום שני עובדים נוספים, מיכאל ברכמן ופיוטר גמילנוב, אשר שאלו אם הכל בסדר. התובע אמר להם שנתפס לו הגב וניגש למשרד לנוח.

ו.          באותו יום המשיך התובע את עבודתו, למרות הכאבים שאף הקרינו לרגל, וזאת מאחר ולא ייחס חשיבות לאירוע.

ז.          בשבועות שלאחר מכן הכאב לא חלף ואף התגבר והתובע החל לצלוע באופן שהלך והחמיר, אולם בשל האחריות והלחץ שהופעל עליו בעבודה, המשיך בעבודה בתקווה שהכאב יחלוף.

ח.         באותה תקופה שימש התובע כממלא מקום של מנהל מחלקת מכשור במפעל ברום, אשר נסע לארה"ב לתקופה ממושכת ומאחר והתובע לא רצה לפגוע בעבודה, המשיך לעבוד למרות מצבו הרפואי.

ט.         התובע אף ביקש להתפטר מתפקידו בשל כוונתו להמשיך בלימודיו, אולם לאור בקשתו של מעסיקו, שאף הוא עמד לצאת לחו"ל לתקופה ארוכה, נשאר בעבודה על מנת שלא לגרום זעזועים למערכת בתקופת העדרותו.

י.          כחודש לאחר הפגיעה הגיע התובע לעבודה וחש בהחמרה חריפה וכאבים בלתי נסבלים. התובע לא היה מסוגל לעמוד על רגליו.

יא.        חבר לעבודה בשם פיטר קיצאיי החזיר את התובע הביתה ואשתו של התובע לקחה אותו באותו יום לרופא אשר נתן לו כדורים לשיכוך כאבים והפנה אותו לצילום רנטגן. הממצאים לא היו חד משמעיים ולכן התובע הופנה לבדיקת CT שנערכה ביום 11.7.10.

יב.        עד לעריכת בדיקתה-CT , היה התובע מרותק למיטה וקיבל טיפול תרופתי לשיכוך כאבים.

יג.         בבדיקת ה- CT אובחנה פריצת דיסק חמורה ניגש למיון, שם הופנה לניתוח דחוף ביום 14.7.10.

יד.        מעבר לפגיעה הנוכחית לא סבל התובע מלקות בגבו. ביום 13.4.10 אף נבדק על ידי רופא תעסוקתי ולא נמצאה כל בעיה בגבו.

טו.        בכל פניותיו של התובע לטיפול רפואי ציין כי מדובר באירוע בעבודה. הרופא המטפל הבהיר לו כי לא ניתן יהיה לציין זאת ברישומים הרפואיים ללא טופס 250 חתום על ידי המעסיק.